עיסוי פרינאום לקראת לידה

עיסוי פרינאום (חיץ בין הנקבים בעברית) – נושא שמעסיק הרבה נשים לקראת לידה: לעסות או לא לעסות? איך מעסים? אני לעצמי או בן-זוגי לי? מתי מתחילים? ושאלת השאלות – האם זה באמת מונע קרעים בלידה?

נתחיל מזה שלא צריך לעסות את הפרינאום. את ממש לא חייבת. 
אפשר – אם מתאים לך, אם זה מרגיש לך נוח, אם את רוצה להכיר טוב יותר את האזור הזה ואת התחושות שעולות מהעיסוי. 
את היחידה שיכולה להחליט אם לעסות או לא. 

מה אומרים המחקרים?

בגזרת המחקרים יתרונות עיסוי פרינאום לקראת לידה הוא נושא שנוי במחלוקת:

מחקר עדכני שנערך בבית החולים בני ציון והתפרסם ממש לאחרונה לא מצא הבדל באירועי קרעים פרינאליים בין קבוצת המחקר לקבוצת הביקורת. 
מחקרים שכן מצאו יתרונות לעיסוי פרינאום לקראת הלידה מדברים על הפחתת הסיכוי לטראומה לפרינאום (בעיקר יתרון במניעה של חתך חיץ), על הפחתה בכאב מתמשך בחודשים שלאחר הלידה, על קיצור השלב השני של הלידה ועל יעילות העיסוי לקראת לידה ראשונה אך לא לקראת לידה חוזרת. 
חלק מהמחקרים מסכמים שהעדויות לתועלת של עיסוי אינן חזקות מספיק על מנת לייצר המלצה גורפת לעיסוי, אך כדאי להציע לנשים את האפשרות. 

השונות במחקר ככל הנראה נובעת מכך שקיימים משתנים רבים נוספים וקשים לבידוד. למשל: איכות רקמת החיבור בגוף שמשפיעה בין השאר על גמישות הרקמות ועל העמידות שלהם למתיחה (ענין גנטי), מהלך וקצב הלידה, תנוחת הלידה, היכולת והמודעות להרפות ולשלוט בשרירי רצפת האגן במהלך הלידה, השפעת אפידורל, משקל והיקף הראש של התינוק, התאמה בין ממדי האגן של האישה לממדי התינוק, ועוד. 
אם לנסח בפשטות – אי אפשר לקחת את אותה האישה ולתת לה ללדת את אותו התינוק פעם אחת עם ופעם אחת בלי שביצעה עיסוי…

חשוב גם לזכור שהיכולת של הפרינאום להימתח ולהתגמש קשורה לתהליכים הורמונליים שמתרחשים עם התקדמות הלידה. האם באמת ניתן להשפיע על הרקמה טרם התרחשות התהליכים האלה?

אז אם רב הנסתר על הגלוי – מהם בעצם יתרונות העיסוי?

1. קיים סיכוי להפחתת נזק לפרינאום ולכן שווה לנסות. עם זאת – לעולם לא נדע מה היתה התוצאה אילו היית בוחרת אחרת…
2. היכרות עם איזור הפרינאום, שביומיום לרוב אינו זוכה לתשומת לב משמעותית – כפיזיותרפיסטית לשיקום רצפת האגן אני תמיד בעד היכרות טובה עם האיזור האינטימי. אם נכיר טוב את אזור הפות (בהריון וגם לפניו/אחריו) נוכל לזהות את חלקי הפות השונים וללמוד על התפקוד שלהם (וגם ללמד את הבנות שלנו), נוכל לחקור ולגלות איזה מגע עושה לנו טוב ואיזה פחות (וכתוצאה מכך לשפר את החוויה המינית), נוכל לעקוב אחר שינויים בעור או במבנה (נקודות חן שמופיעות או משתנות, נגעי עור שכדאי להראות לרופא וכדומה) ובכלל – להתיידד ולפתח תחושות חיוביות לאזור זה.
3. הסתגלות למגע ותחושות בפרינאום – העיסוי מאפשר לחוות תחושות שמדמות במידה מסויימת חלק מהתחושות שיופיעו בלידה.

גישות לעיסוי פרינאום

יש כמה גישות לעיסוי ואת זו שתבחרי את הגישה שנכונה ומתאימה עבורך. אין דרך שגויה. הנה כמה אפשרויות:

הגישה המקובלת היא עיסוי שכולל מתיחה של הפרינאום ומטרתו להגמיש את האזור. 
כפי שכתבתי – לעניות דעתי היכולת להגיע למתיחה משמעותית של רקמת הפרינאום תתרחש במהלך הלידה בהשפעה הורמונלית ולכן אני מטילה בספק את היכולת לייצר מתיחה משמעותית יזומה של הרקמות לפני תחילת הלידה. 
עם זאת, גם בגישה זו מתקיים מגע שבהדרגתיות הולך ונהיה אינטנסיבי יותר ומאפשר לגוף תהליך של הסתגלות למגע, למתיחה וללחץ. עבור נשים שמרגישות שהמגע הזה נכון ויעיל עבורן – זו הדרך. 

גישה נוספת היא שימוש באפי נו – אביזר שמטרתו ליצור מתיחה והרחבה של הפרינאום באמצעות בלון שמוחדר אל פתח הנרתיק ומנופח בהדרגה. 
שוב – לעניות דעתי, המתיחה המשמעותית תתרחש בלידה. 
עבור מי שבוחרת להשתמש באפי נו אני ממליצה לתרגל את היכולת להרפות את שרירי רצפת האגן כאשר הבלון נמצא בפתח הנרתיק ומייצר מתח או תחושת לחץ ניכרת (ללא כאב!). בהדרגה תשתפר היכולת לשאת את הלחץ ולהרפות. 
בנוסף, ניתן לתרגל פליטה (לידה) של הבלון החוצה תוך שימוש בהרפיה, בנשימה ובמידה מסויימת גם בלחיצה. 

הגישה שאותה אני מלמדת בדרך כלל היא טכניקה שמנסה לדמות, הכי שאפשר, את התחושות שנחוות בלידה. 
הרבה נשים מתארות תחושת שריפה ולחץ משמעותי באזור הפרינאום בשלב ההכתרה והלחיצות. זו תחושה שבלידה ראשונה אינה מוכרת לנו ולכן הגוף נוטה לעשות את מה שהוא אמור לעשות כתגובת הגנה אל מול תחושה מאיימת – הוא מתכווץ, מייצר מתח. וזאת בניגוד למה שהיינו רוצות שיקרה בשלב הזה של הלידה – אנחנו רוצות לאפשר הרפיה ונינוחות על מנת לתמוך בפעילות הרחם המתכווצת ולאפשר את לידת התינוק/ת. כיוון התנועה שאנחנו רוצות לעודד הוא הרפיה בשילוב עם מידה מסויימת של לחיצה כלפי חוץ אל פתח הנרתיק. 

אז איך עושים את זה? 

בחרי זמן מתאים – זמן שבו את נינוחה ושלווה. אפשר אחרי מקלחת, לרוב חום המים מרגיע באופן כללי וגם מפחית מעט את מתח הרקמה הרכה בגוף.

בחרי תנוחה נוחה. אם את מעסה את עצמך – אפשר בישיבה על שרפרף או על קצה כיסא, אפשר בהרמת רגל אחת על כיסא / מושב אסלה סגור (שימי לב שאת מרגישה יציבה ובטוחה בתנוחה זו), אפשר בשכיבה מוגבהת על הצד. אם בן/בת-הזוג מעסים – אפשר בשכיבה נינוחה על הגב, אם לא נוח על הגב אז בתנוחה מוגבהת – ישיבה שעונה על כריות.

רוחצים ידיים ומוודאים שהציפורניים גזורות וחלקות. 

מניחים אצבע בפתח הנרתיק, קצה האצבע נכנס מעט, כסנטימטר. אפשר להשתמש בשמן שקדים או שמן אחר שמותאם לעיסוי פרינאום. אם את מעסה את עצמך – לרוב יהיה נוח להשתמש באגודל. אם מעסים אותך – לרוב יהיה נוח להשתמש באצבע. נותנים לאגודל/לאצבע לשקוע אל תוך הרקמה הרכה של פתח הנרתיק עד שמופיעה תחושת לחץ ברורה ואינטנסיבית אך לא חזקה מידי ולא כואבת (!). שוהים עם האצבע במקום הזה. תוך כדי שהייה נשמי 2-3 נשימות עמוקות ונינוחות ונסי להרפות. בזמן הנשימה וההרפיה יכול להיות שהאצבע תרגיש כאילו שהיא שוקעת, כמו אל חול רטוב, ויכול להיות שהאצבע תרגיש שהרקמה דוחפת אותה החוצה. זה בסדר. הישארי עם התחושה. 
אחרי 2-3 נשימות – הוציאי את האצבע ונוחי 3-4 נשימות. 
בצעי סבב נוסף: הניחי אצבע, הפעילי לחץ, השארי בתחושת הלחץ, הרפי כמה שאפשר תוך כדי 2-3 נשימות מלאות. הוציאי את האצבע וסיימי עם 3-4 נשימות מלאות להרפייה. 

באיזו תדירות לעסות?

חזרי על העיסוי בין פעמיים בשבוע לפעם ביום – מה שמרגיש לך נכון. 
בהדרגה הגדילי את העומס שאת מניחה בפתח – אם בהתחלה הנחת רק את משקל האצבע – דמייני שאת מוסיפיה את משקל שאר האצבעות ואחר כך את משקל כף היד ואחר כך את משקל האמה כולה וכו׳. בנוסף, אפשר להניח שתי אצבעות ואפשר לשנות מעט את הזוית מטה והצידה. 

מתי מומלץ להתחיל?

מומלץ להתחיל סביב שבוע 34 להריון. 

לסיכום

זה ה׳אני מאמין׳ שלי על עיסוי פרינאום. כאמור – יש דרכים שונות והבחירה היא שלך. 

עיסוי פרינאום הוא חלק אחד מתוך תהליך של הכנה לקראת לידה. יש הרבה משתנים נוספים שתורמים לשמירה על הפרינאום בלידה – חלקם בשליטתנו וחלקם לא. תזונה מייטיבה, פעילות גופנית, מודעות והיכרות עם גופך, תרגול רגיעה והרפייה, רכישת ידע על תהליכי הלידה ועוד – כולם חלקים ממכלול ההכנה לקראת לידה, ולכל אישה הדרך שלה לרכוש את הכלים שיתרמו לה בתהליך הלידה.  

הכתוב אינו תחליף לייעוץ עם אשת מקצוע. השתמשי במידע בשיקול דעת.
אם יש לך ספק מה נכון עבורך ו/או אם את חווה אי נוחות או כאב – כדאי להתייעץ. 

מקורות:

Bleicher, I., Sagi-Dain, L., Bahous, R., & Sagi, S. (2020, January). 1201: Effect of antepartum perineal massage on perineal tears during first vaginal delivery. American Journal of Obstetrics and Gynecology., 222(1), S738-S739. doi:10.1016/j.ajog.2019.11.1213

Brito, L.G.O., Ferreira, C.H.J., Duarte, G., Nogueira, A.A., & Marcolin, A.C. (2015, April 8). Antepartum use of Epi-No birth trainer for preventing perineal trauma: systematic review. International Urogynecology Journal., 26(10), 1429-1436. doi:10.1007/s00192-015-2687-8

Cochrane Pregnancy and Childbirth Group, Beckmann, M.M., & Stock, O.M. (2013, April 30). Antenatal perineal massage for reducing perineal trauma. The Cochrane database of systematic reviews., CD005123. doi:10.1002/14651858.CD005123.pub3

Dieb, A.S., Shoab, A.Y., Nabil, H., Gabr, A., Abdallah, A.A., Shaban, M.M., & Attia, A.H. (2019, April 2). Perineal massage and training reduce perineal trauma in pregnant women older than 35 years: a randomized controlled trial. International Urogynecology Journal., 31(3), 613-619. doi:10.1007/s00192-019-03937-6