חשופה

חשופה-פוסט ראשון בבלוג
צילום: זוהר סיארה

זה בלוג שרוצה להתחיל כבר הרבה זמן, אבל זה לא קרה.
אין לי זמן, יש דברים דחופים יותר, אין סיכוי שאתמיד, איך אני מתמודדת עם החלק הטכני, את מי זה מעניין, מה פתאום אני שמה את עצמי ככה, חשופה… ועוד שלל תירוצים הביאו אותי לא-לכתוב.

כל זה למרות שכבר מזמן אני יודעת שהפוסטים שלי בפייסבוק ארוכים מידי ומתאימים יותר לבלוג, ולמרות שעל המחשב שלי, וגם בפתקאות בטלפון, וגם במחברות, יש שפע של מסמכים/דפים עם התחלות של…

אבל אחרי שהנחתי את אובדן התינוקת שלנו בפייסבוק (מדיה שיש לי איתה יחסי אהבה-שנאה מורכבים, וכמעט אף פעם לא כתבתי בה שום דבר על חיי הפרטיים), כי רציתי לצעוק שהעולם ידע שהיא היתה, אני מרגישה אמיצה מספיק.

אז עכשיו אני ב׳חופשת לידה׳ או בשמה הפוליטיקלי קורקט – ׳תקופת לידה והורות׳, שזה מושג עוד פחות הולם עבור אמא-בלי-תינוקת.
בפועל – מהלידה כבר גמרתי להתאושש מזמן.
בפועל – ה׳הורות׳ נשארה אותה הורות שהיתה קודם לאותה אחת מופלאה. אולי בתוספת השתדלות לא להיות יותר מידי מגוננת, ולא יותר מידי מחבקת (אם יש דבר כזה), ולא יותר מידי עצובה בנוכחותה.

אבל עמוק בלב, ולפי הצלקת על הבטן, וגם בספח תעודת הזהות החדש שהגיע השבוע בדואר (כי במשרד הפנים נרשם שנולדה, אבל עוד לא התעדכן שנפטרה) – אני אמא לשתיים.

את ביקורי הניחומים אני בוררת בקפידה. ׳שבעה׳ לשמחתי נחסכה מאתנו.
בגלל הלידה המוקדמת הסממנים הבודדים לנוכחות תינוקת בחיינו הצטמצמו לצמיד בית חולים, קלסר מעקב הריון ומשאבת חלב שכורה שכבר הוחזרה. אה, ורסיסי משאלה שהתנפצה שמפוזרים בכל הבית. ובכל תא בגוף.
כבר הספקנו לברוח מהכל לשבוע וחצי, ולחזור. בקושי.
עוד מעט אני חוזרת לקליניקה שלי, כי שישה שבועות (שהם מינימום חופשת הלידה שהוגדרה ע״י הביטוח הלאומי) לגמרי מספיקים (והם אפילו יותר מידי) בשביל אמא-בלי-תינוקת.

עכשיו נשאר… זמן.
אז אני מחכה שהזמן יעשה את שלו. כמו שמבטיחים לי. כמו שאני מבטיחה לעצמי.
ובינתיים יש הרבה מחשבות שרוקמות את עצמן למילים שרוצות להיכתב.

אז זה בלוג שמתחיל בסיפור עצוב.
ותהיה בו נגיעה בנקודות חשופות וכואבות, כי זה חלק מחיי כרגע, וחלק מהעיסוק המקצועי שלי. אבל יהיו בו גם (כך אני מקווה) איחוי, וריפוי, והעצמה עצמית, וסיפורים מהיומיום, ומהקליניקה, וגם מידע על רצפת האגן, ואני עוד לא בדיוק יודעת מה עוד. אבל אני אופטימית.

2 מחשבות על “חשופה”

להגיב על נטע שוחט ביטול התגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נטע שוחט - שיקום רצפת האגן ושיקום אורתופדי

נעים להכיר, אני נטע שוחט.
פיזיותרפיסטית, מטפלת בנשים בתחום שיקום רצפת האגן ובתחום האורתופדי. אני מלווה נשים בתהליך ליווי רגשי כחלק בלתי נפרד מהטיפול הפיזיותרפי, וכך מתהווה ׳פיזיותרפיה נשית קשובה׳.

אם את רוצה לשאול משהו,
לדעת יותר או להיפגש
את מוזמנת להתקשר או לכתוב לי

פוסטים נוספים שיעניינו אותך:
חודש המודעות ללידות שקטות

חודש המודעות ללידות שקטות

כשאני פוגשת אישה למפגש ראשון אני שואלת המון שאלות. אני מתחילה ב-׳מה מביא אותך אלי?׳ וממשיכה בשאלות על המערכות הגופניות ועל חוויות החיים הקשורות לתפקוד ...
המשיכי לקרוא »
בודשפט אהובתי

בודפשט אהובתי

״יש הרגשה מוזרה כשעומדים לעזוב איזה מקום, כאילו תתגעגע לא רק לבני אדם אהובים אלא גם למי שהיית במקום הזה ובזמן הזה, מפני שלעולם לא ...
המשיכי לקרוא »

בריחת שתן במאמץ בזמן-קורונה

חלק מסדר היום שלנו בימים אלה כולל הליכה בשדות. כמה חיוני הטבע והשמיים הפתוחים בימים אלה. כמה התמזל מזלנו שאנחנו גרים במושב. הבת שלי מלאת ...
המשיכי לקרוא »

רוצה להמשיך לשמוע ממני?
הצטרפי לרשימת התפוצה